חיים בהוויה מאפשרים לעתיד להיות בעתיד 

(מבלי לשאול "מה יהיה"....)

ולעבר לשהות בעבר

(מבלי הענשה עצמית על מה שעשינו...)

Living in the present allows the future to be in the future

(...Without asking "what will be" )

And past to stay in the past

(....Without self-punishment for what we didׂׂׂ)

 ההוויה מובילה את העשייה.

העשיה מזינה ומחזקת את ההויה...

.Being leads to doing

...Doing nourishes and strengthens the being

 כשמנקים את מה שלא שייך, מתחברים להוויה...

...When you clean up what does not belong, you connect to the being

התחלה מזמינה סוף.

להוויה אין התחלה ואין סוף.... 

.A beginning invites an end

...Being has no beginning and no end

 על פני האדמה, 

הכנפיים הם מעמסה.

ושם בשמיים, 

אין משמעות לרגליים...

,On earth

   .the wings are a burden

Where in the sky

There is no meaning to the feet

קרן אור תגלה את מהותה. 

כשהיא תיפגש עם גרגיר אבק.

A Beam of light will reveal its essence

.When it will meet with a grain of dust

המצע של הנקמה הוא מה שהיה.

המצע של התקווה הוא מה שיהיה.

המצע של החיים הוא מה שיש.

מה שיש כדי שיוכל להיות.

.The substratum of revenge is what happened

. .The substratum for hope is what will be

.The substratum of life is what there is

העולם לא נברא עם גדרות.

דברים הגדירו עצמם מעצם קיומם.

חמדנות הולידה גדרות.

ממי ירש האדם את האדמה,

שהוא רואה בה רכושו ומוריש אותה הלאה.

                        

                        רעיון הוא הוויה שלא התבשלה עדיין.

                                   כי מעפר באת ואל עפר תשוב.
                       בין לבין, ההוויה מעשירה את הנצח.

אדום פוגש כחול,
הירוק את הלבן,
הצהוב את הסגול.
יצירה רבת פנים.