אשלייה זה לחלום על עתיד מבלי לעשות מעשה הקשור לכך...

It is an illusion to dream about the future

... without taking action related to it

 

 חיים עם מטרה חווים לעיתים כאב,

אך משוחררים מסבל...

,Living with a purpose sometimes experiences pain

but are freed from suffering

 אנחנו מוקפים במה שהסביבה חושבת עלינו ואיך היא רואה אותנו,

אם מצליחים לפתוח צוהר אז אפשר לראות  את טיבענו האמיתי...

We are surrounded by what the environment 

,thinks of us and how it sees us

...If we manage to open a window then we can see our true nature

 שיחכה כסא עם כוס שתייה על השולחן,

לרגע שנחליט לנוח...

A chair with a drinking glass will wait on the table

...For the moment we decide to rest

 מפגשים אשר בהם נפערת תהום,

נשכחת המהות של חיבורים אשר יוצרת את האריג של המין האנושי...

,Meetings in which an abyss opens up

The essence of the connections that make up the fabric of the human race has been forgotten

 על הפיסגה אין מקום למגורי קבע,

כי אז אין מקום לחלומות...

,On the summit there is no place for permanent residence

...Because then there is no room for dreams

 המוכר מחובר לעבר,

הלא ידוע פותח שערים לעתיד...

 האני מגביל אותנו לטריטוריה מוכרת.

הרוחני מאפשר לנו להשתחרר מהזמן והמקום ולעשות מסעות ביקום...

The self confines us to familiar territory.The spiritual allows us to free ourselves from time and place and make journeys in the universe

הצמיחה כבולה בגבולות ההרשאה,

אלא אם פותחים שערים למחוזות לא מוכרים...

,Growth is bound within the limits of the authorization

...Unless we open gates to unknown territories

 ידע אינו אמור לכלוא את הלא ידוע.

ידע אמור לסלול נתיבים אל הלא נודע...

.Knowledge should not imprison the unknown

...Knowledge should pave paths to the unknown